הפרעת קשב וריכוז (באנגלית Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ובקיצור ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בדרך כלל בקושי להקשיב ולהתרכז, היפראקטיביות ו/או אימפולסיביות. התופעה קיימת בקרב כ-10% מן האוכלוסיה, ועל אף שהיא מתבטאת בעיקר אצל ילדים ונוער, היא ניתנת לאבחון גם בגילאים מבוגרים יותר.
הסיבות להתפתחות ADHD אינן ידועות במלואן, אך על פי מחקרים שנערכו בנושא ברחבי העולם ככל הנראה הפרעת קשב וריכוז מתפתחת כתוצאה משילוב של מספר גורמים אפשריים:
- גורמים גנטיים: ההפרעה נפוצה יותר אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה – הורים עם ADHD עשויים להעביר את ההפרעה לצאצאיהם, בפרט אם ההורה והצאצא הם בני אותו מין. בנוסף, אם אח אחד אובחן עם ADHD, קיים סיכוי גבוה שגם לאחיו או לאחיותיו יש ADHD.
- גורמים ביולוגיים: סריקות מוח של אנשים עם ADHD מראות חריגות בתפקוד חלקים מסוימים במוח, ומעורבות של הורמונים כמו אדרנלין ודופמין. ידוע גם כי צריכת אלכוהול או עישון במהלך הריון מגדילה את הסיכוי להתפתחות ADHD אצל העובר, וכך גם מצוקה עצבית לפני הלידה ולידה מוקדמת.
- גורמים סביבתיים: על פי תיעוד מחקרים רבים נראה שקיים קשר בין התפתחות ADHD לבין חסך רגשי אצל ילדים, סביבה משפחתית שלילית, מצבי סטרס מתמשכים וכיו"ב. ובעוד שאין הוכחה חד משמעית לכך שעוני, הזנחה מצד ההורים או צפייה ממושכת במסכים גורמים להתפתחות הפרעת קשב וריכוז – הגורמים הסביבתיים הללו בהחלט יכולים להעמיק ולהדגיש תסמינים של ADHD.
איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
אבחון ADHD יכול להתבצע על ידי רופא בלבד: נוירולוג, נוירופסיכולוג, פסיכולוג קליני או חינוכי. האבחון מתבסס על מספר פרמטרים איכותיים המשוקללים יחד על פי חוות דעתו של הרופא. כאמור, האבחון מתבצע בעיקר אצל ילדים ונוער, אם כי ניתן לבצע אותו גם בגיל מבוגר ואפילו בגיל זקנה.
בין היתר, אבחון הפרעת קשב וריכוז מתבסס על התפקוד הנצפה של האדם או הילד, ההיסטוריה הרפואית וההתנהגותית, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, בדיקה פסיכיאטרית ומצב רפואי בעת האבחון. בפרט כאשר מדובר באבחון של ילד/ה או נער/ה, נלקחות בחשבון גם חוות הדעת של ההורים ודמויות משמעויות נוספות, כגון מורים בבית הספר, מדריכים בחוגי אחה"צ וכדומה.
איך מטפלים ב-ADHD?
נכון לרגע כתיבת שורות אלה לא קיים טיפול אחד גורף לכל מצבי ה-ADHD. קיים מגוון רחב של טיפולים מקובלים להפרעת קשב וריכוז – וכל אחד מהם מערב במידה כזו או אחרת טיפול תרופתי בשילוב טיפול התנהגותי הן עבור הילד והן עבור משפחתו.
האם אפשר לחיות עם ADHD?
בהחלט! אמנם לא ניתן לרפא לחלוטין הפרעת קשב וריכוז, אבל בעזרת אבחון וטיפול מתאימים ניתן להתרגל למאפייניה ולחיות איתה היטב.
חשוב להדגיש שללא האבחון והטיפול, הפרעת קשב וריכוז עלולה לפגוע משמעותית בתחומים רבים בחיים: בלימודים בבית הספר, במקומות עבודה, ביחסים הבין אישיים (זוגיות, משפחה) ואפילו בתחושת הערך העצמי. זו הסיבה שמבוגרים רבים שלא אובחנו בצעירותם אך כן אובחנו בהמשך עם ADHD מדווחים על הקלה משמעותית בהרגשתם לאחר שנים של תסכול.
לכן, אם קיים חשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז – מוטב לפנות לאבחון מוקדם ככל האפשר.
אני מזמינה אתכם לצור קשר ולבדוק היתכנות לביצוע אבחון הפרעות קשב וריכוז במרפאת באלנס
